מתי הרגשת אותנטיות בחייך?
♥
הייתה סיטואציה השבוע. לא משנה כל כך הסיפור שלה עצמה כי
זה יכול לקרות בכל מרחב סיפורי ובכל מקום…
יש את הרגע הזה שבו אני מרגישה איך האותנטיות בורחת לי מבין האצבעות –
מתחמקת לה בשקט מהגוף, כאילו לרגע אחד לא שייכת אלי והכל בגלל "לא נעים לי"…
מותר לי לקלס לרגע? (תודה) אז *&#F ללא נעים הזה.
מתי זה קרה שהאותנטיות שלי , האמת שבתוכי לא מספיק חזקה לעמוד בפני מישהו או משהו אחר?
ההתניה הכל כך חזקה הזו של "להיות בסדר", לוותר על משהו מתוכי, משהו שחשוב לי כל כך ולוא רק בשביל ליצור מרחב יותר רגוע ושקט.
מבינה שלפעמים "הגלים" הגדולים שיכולים ליצור הרבה רעש, קצף ולהשבר להם על המזח בקול גדול עדין מכווצים אותי. הם יוצרים בי אי שקט ופחד –
אז אני לכאורה מעדיפה לא לגעת בהם . לנשום אל מה שקיים ולאבד באותה הנשימה את האותנטיות שלי…
אבל פה טמון הקאצ' –
זה רק נדמה לי שאני יוצרת לי שקט.
אולי כן קצת קניתי לי זמן של רוגע בתוך המרחב שנוצר – אבל האמת היא ,
שאותם ה"גלים" מהם התחמקתי, פשוט נכסים לתוכי וגועשים בי ומתנפצים בליבי.
אני מרגישה את זה בבטן.
חשה את זה בראש.
חוסר שקט מוביל אותי. אני לא באמת שלמה עם ה"בסדר" שהצגתי. זה מצג שווא.
אני יודעת את זה. גם אם הצד השני בסיפור לא מבחין בזה , אני עדין כן.
וכך אני מוצאת את עצמי , עטופה בשמש נעימה מבחוץ וסערה גדולה מבפנים.
בדרך בה אני הולכת , דרכה של הטנטרה יש הרבה מקום להביא את האותנטיות שלי.
מקום שבו אני לא צריכה להיות כך או אחרת – אלא פשוט להיות – עם כל מה שיש בי.
לפעמים, כמו לפני כמה ימים – אני זקוקה לתזכורת. צריכה שוב לנשום ולראות את כל הכלים והיכולות שיש בתוכי בכדי להתנער מאותו הפחד המוביל ולהמשיך לצעוד בדרך.
יש לי זכות שהכלים האלו נמצאים איתי. אני יכולה ליפול ולקום עם אותה הנשימה…
וגם עם זו שאחריה ♥ ♥ ♥
מזמינה אתכם לגלות את האותנטיות שבכם.
להביא את הגלים הממלאים את חייכם, יחד נוכל ליצור מרחבים בטוחים, אוהבים ומכילים.
סדנאות סופשבוע לזוגות וליחידים של "לגעת בטנטרה" הינן סדנאות איכותיות וייחודיות . שנים של ידע ונסיון רב המובאים באהבה ומקצועיות אל סופשבוע של קסם.
שלכם תמיד,
סוג'יי ומורן
"לגעת בטנטרה"
