על חיבוק, דאגה ושוטר אחד / ספטמבר 2014

ניידת המשטרה הגיעה אל דלת ביתה בתוך ממש מספר דקות. הספיק להם טלפון טראנס אטלנטי אחד מישראל הישר אל קליפורניה בכדי להבין שיש פה הורים מודאגים.
סיפור שהתחיל בשיחה לאחותי שחיה בארה"ב ובמקום לשמוע את קולה המתוק, נשמע קול גבר שיכור שנהם וגם ניתק את הטלפון ואח"כ למשך שעות מספר לא היה ניתן להשיגה. נו, מצא באמת על מי לנהום.. על אמא שלי 🙂
מיד נפתח חמ"ל משפחתי , טארנס אטלנטי, מגה רשתי ומלא בחששות ותקוות.
"הטלפון בטח אבד" אמרתי לעצמי, וקצת להם בקול חלש. לא בטוחה בכלל שיש מי ששומע אותי בתוך קלחת הלחץ שנוצרה.
בדקות אלו, אחרי שקבלנו שיחה מהשוטר שהיא נמצאה בביתה והכל בסדר, או כמו שהוא סיכם בחיבה לאבי –
" אדוני, הורים דואגים לילדים. בכל מקום בעולם.תבורכו"
אני מרשה לעצמי להביט על סיטואציית הלחץ הזו מפרופורציה חדשה.
הראש שלי קפץ ממקום למקום – להרגיע את אמא שלי בטלפון, לשבת עם אחותי על איתור טלפונים של חברים, אונ' או עבודה… הרגשתי איך האוויר עוצר באמצע הדרך ואיך נהיה לי כאב ראש איום . עצרתי הכל. יצאתי רגע לנשום ולהרגיש . יש פה טעות, חשבתי לעצמי אבל עד שיהיה איתה קשר – קחי נשימה עמוקה והרשי למחשבה להיות צלולה.
היה שווה לקחת כמה דקות מחוץ למהומה הפנימית והחיצונית. חזרתי הרבה יותר חדה, ברורה ויחד עם זאת מרגיעה.

מה גורם לנו להכנס באופן אוטומטי אל תוך בועה של מנגנון הגנה ודאגה ?!
החיים עוצמתיים ומלאי מצבים לא צפויים. בעולם שבו אנחנו מנסים להכתיב את התסריט מראש, כל שינוי עשוי להיות דרמטי מאוד ולמצוא אותנו לא מוכנים אליו.
איך מתכוננים לשינוי?(אני לוקחת נשימה כעת. קחו גם..מומלץ). זהו, שלא ממש ניתן –
(אבל להמשיך לנשום כן וגם רצוי (-:)
השינויים בחיים, מצבים לא צפויים תמיד יבואו ויהיו מנת חלקנו, דווקא ברגעים הכי "לא מתאימים" כביכול.
אני מנסה במצבי בועה שכאלו (כך אני קוראת לזה) לנסות ולראות /לחשוב מחוץ למחשבה הרגילה והתבניתית.
אולי יש עוד אפשרויות לראות ואפילו להרגיש את הסיטואציה שנוצרה וגם לתת מענה בדרכים אחרות ? ובכדי להיות במקום שכזה, רצוי להיות פתוחים ויצירתיים ולבחון כל מה שניתן במסגרת המרחב. לתת למשל לנשימה להיות מלאה – זו כבר דרך שבה כל מערכות הגוף שמתכווצות יכולות לרגע להתמלא, להתרחב ומכאן לחוש ולחשוב אחרת.
אחותי מיותר לציין ממש נבהלה מהשוטר שהופיע בדלת ביתה ולא הבינה את פשר המהומה, קווים הצטלבו. הקו שלה שובש ונותק למשך כמה שעות. טכנולוגיה…אתם יודעים.
בשיחה מאוחרת יותר היא סיפרה לי שממש דקות לפני שהופיע השוטר , היא אמרה לחברה שהייתה ממש רוצה להרגיש חיבוק משפחתי כעת. היא מתגעגעת.
טוב…צריך גם לדייק את הבקשות שלנו 🙂
שנה טובה.

אז למבקשים לדייק את עצמם ולחוות את החיות של הרגע, את העוצמה והשינויים המבורכים –
הסדנאות האלו ממש בשבילכם.