סיפור ישן חדש … או – לעשות אהבה ברכב / מרץ 2013

נתקע לי הרכב ממש לפני שעה קלה..
מזל.
זה רק הרכב – לא החיים 🙂
עדין הלב פועם, הנשימה סבבה ואפשר לחיות הלאה..

"אין זמן תחת השמש..לריבים ומלחמות…אין זמן לחכות…"
הוא שר לי כעת כשאני יושבת לכתוב .

פתחתי את הבוקר עם זמר אהוב שמלווה אותי מאז הייתי מתבגרת המבקשת למצוא את דרכה ומצאה את עצמה המורדת הכי "ילדה טובה" שיכולה להיות.

ניסיתי להיות מישהי אחרת. שיש לה SAY משלה.

התחלתי עם תיקי הקש וחצאיות הקשקשים שרכשתי בביקורי הרבים בדאליית אל כרמל. ילדת פרחים שכזו.. שיער ארוך וגולש
גופיות מקושקשות בטוב טעם.
כשהאופטימטריסט רב איתי שאני לא רואה טוב וזקוקה למשקפיים, הבנתי שאין קשר בין שילובי הצבעים, הבגדים והתיקים ומיד המרתי את הלבוש בסולנית להקת רוק מפורסמת.
נעלי פלאדיום (לתיקון מעליות), ג'ינס גזור בקפידה , שרשרת במידה והפכתי ליחצנית מסיבות קצף מהוללות.
והסבבים האלו התהפכו להם במשך השנים כל הזמן.
פריקית עם צמות, פריקית עם חולצות גזורות –
שנקינאית על עקבים, תל אביבית על קולבים .
מוצאת נוחות שבשגרה, רוחנית עם צבעים בשערה.
בודהיסטית, אתאיסטית,
מאמינה באל עליון עם כמה פסלים בסלון…

עד שהתעייפתי. התעייפתי מלמרוד.
מלנסות ולהביא את ה SAY שלי. החיפוש אחריו היה פשוט מעייף ומרוקן מאנרגית חיים.
החיים הפתיעו אותי. חברות אנשים, נורמות והשקפות עולם השתנו מסביבי כל הזמן. גיליתי שהעולם מסביב מגוון כל כך.
אין דבר כזה שאין. הכל נמצא וישנו.
זו רק אני שיכולה לבחור האם להביט ולהרים את מה שמסביבי. לפני הרבה שנים, חוויתי 3 חודשים שאז קראתי להם "חושך", היום אני מבינה שזה היה ה"אור". הם אפשרו לי להוריד את ההבנה הזו לידי תובנה ומשם אל הלב למעשים.

בסוף הסדנא האחרונה בא אלי משתתף ואמר לי " תודה. הראת לי שאני יכול להיות גם וגם. אני לא צריך להיות איש שרוואלים בשביל לעשות מדיטציה, ואני לא צריך להיות ציני וחד בלשוני בכדי להגיע לאנשים ולהביע את דעתי."
"הכל אפשרי" חייכתי אליו.
"כן" הוא ענה ואחז את ידיו בנמסטה להודות. " אלו בחירות שלי ואני בוחר באמת לחיות כעת את החיים במלואם ולתת לכל דבר שמגיע פשוט להיות ולא להלחם. לא בעצב ולא בשמחה ולתת לעצמי להיות מי שאני כעת".

גםוגם. זה ה SAY שלי. שלך. שלנו יחד.
אנחנו הכל. והכל בתוכנו, וממש אין זמן תחת השמש לריבים ומלחמות שלנו עם עצמנו ועם האהובים שלנו. כי למה לנו בכלל לחכות? למה נחכה? שהחיים יעברו לידנו ?

פעם חייתי ליד החיים. בנסיונות של להיות. לרצות. להשתנות בשביל…
היום אני פשוט אומרת להם כן.

חזרה לדף בלוג ומדיה