סיפורו של כפתור סורר / אוקטובר 2014

סיפורו של כפתור סורר…

הבוקר שלי התחיל היום בסניף הדואר – שזו חוויה בפני עצמה. מקום קטן וצפוף ותור ארוך שלכאורה אינו נגמר.

כיוון ולבטן שלי יש כבר זמני חיבור לליבת כדור הארץ, מצאתי לי קיר להשען עליו בנחת עד יקראו למספר שלי…

וכך בעודי מתעדכנת בחדשות החשובות ביותר (בפייס)

אני קולטת מבטים שמופנים אלי. ככה מזווית העין ובין פוסט של חברה לתמונה הזויה של אופנוע על גג בהודו, אני מרימה את הראש, שולחת חיוך קטן ובודקת במבט ג'יימס בונד סמוי שכולם בסדר ורואה שנהיה צפוף טיפה יותר. חוזרת לענייני הבוקר החשובים, לייק, מזל טוב והעיניים נותרות במקומן.

פה התחלתי לחשוד. יש איסור גלישה? השענות על קיר? נעילת מגף למרות השמש שיצאה? זה משקפי השמש??

סריקה מהירה נוסח סופרמן של עיני על עצמי מגלות את הפשע הנתעב – כפתור.

כפתור סורר בחולצתי, החליט שהוא מתאוורר ויוצא לחופשי וכך השאיר את גופי וחזייתי היפה חשופים קמעה.

תפסתי את מר כפתור והחזרתי אותו אל ביתו.

ופתאום תחושה של רוח צוננת ריחפה מעלי, בתוך שניות קצרות כל העיניים נעלמו כלא היו שם בכלל.

ונשארנו אני, הכפתור והתור – מחכים שעונים על הקיר, שאולי יקראו לנו לקחת את החבילה …

חזייה חדשה שנרכשה לה בחו"ל והגיע אלי כמתנה עם פתק ובול.