מי אמר שגברים טנטריים לא גומרים? מאת סוג'יי.

"מה, אתה רוצה להגיד לי שבאמת, אתה לא גומר ?" שאל אותי א. והצית את הסיגריה המקומטת שגלגל קודם , אחר כך הסתכל לי בעיניים, ספק בוחן ספק אומר "לי אתה יכול לספר את האמת.."

השתהיתי מעט בתשובה, גם כדי למתוח מעט את א. שהמשיך למצוץ את הסיגריה בהנאה מופגנת, וגם כדי לארגן את המחשבות לקראת תשובה שתבהיר לבחור אחת ולתמיד במה דברים אמורים.
"אתה מבין" פתחתי ואמרתי לו, "כל עניין הגמירה…".

תוך כדי הסברים בעוד א, מגרד את פדחתו בפליאה, עלתה בראשי המחשבה, שעל העניין הזה בדיוק שווה לכתוב כמה מילים שיעמידו את הדברים על מקומם, הרי קיים חוסר הבנה בסיסי ובלבול רב בכל מה שקשור לתרגול הטנטרי המעשי. והפחד הבסיסי של הגבר, שמא יאלץ לוותר על הדובדבן שבקצפת, יענו "הגמירה" , גורם לרבים וטובים להתרחק מהטנטרה כאילו הייתה פקיד שומה חמור סבר. וזה, מן הסתם, חבל מאוד..

האם בתרגול הטנטרי אכן יש צורך להימנע מגמירה?

אז, זהו, החדשות הטובות הן, שמבחינת הטנטרה, לא רק שאין כלל מניעה לחוות אורגזמה. ההיפך הוא הנכון, התרגול מאפשר לחוות אורגזמות יותר חזקות, יותר ממושכות ו.. רב פעמיות.
אם כך, מה מקור הדעה המוטעת שבטנטרה "אסור לגמור" ?

מקור הטעות מתחיל אפוא שהוא בחוויה המינית הראשונה שלנו כגברים. האורגזמה הראשונה, נחוותה אצל רובינו המכריע אי שם בתחילת גיל ההתבגרות, והתקבעה כרצף תחושות לא ברור שהחל בזקפה ונגמר ב…שפיכה.

בין הזקפה לבין השפיכה, בצורה מבולבלת ולא סדירה, ניתן היה להבחין בניואנסים קטנים: הריגוש והתחושה שהולכת וגוברת.. הנקודה שהתחושה ממשיכה מעצמה..חסרת שליטה, ההתכווצויות הריתמיות של הערמונית ,שמשלבות לחלופין שפיכת זרע עם תחושת עונג. ותחושת ה"אחרי": סיפוק. הרפיה, מלווה בירידת מתח, ישנוניות וחוסר עניין.
אולם אצל רוב המתבגרים התערבבו התחושות השונות לבליל של עונג מעורה עם רגשות אשמה מתובל בפנטזיה פרועה וגם פחד מוחשי שמישהו יכנס דווקא עכשיו…

נרעשים מהגילוי המסעיר, אנו, הגברים, מוצאים עצמנו חוזרים על הריטואל שוב ושוב, ומחזקים אותו בווריאציות שונות: תחילה עם עצמנו, ומאוחר יותר, גם עם נשים מתחלפות ובנות זוג קבועות. ובכך מקבעים ומנציחים את התבנית הידועה מראש, כמעט מתוכנתת, של סדר הדברים האמור.

הקיבעון המחשבתי הזה, שולל מאיתנו את היכולת להרחיב את הפוטנציאל המיני שלנו, אינו מאפשר לנו להיות נוכחים ברגע, ואף מונע מאיתנו לתת לבת הזוג שלנו את מלוא תשומת הלב ואהבה להם היא זקוקה.

כיצד אם כך, נוכל לשבור את הקיבעון המגביל הזה? באיזה אופן נוכל להיפתח לחוויה הרוחנית של האקסטאזה המינית?

בשלב זה, חשוב לציין, שהטנטרה עוסקת בתחומים רבים ומגוונים ,שלחלקם אין קשר ישיר למיניות.
כמו לדוגמה מדיטציה, חיבור לאני העליון, פתיחת הלב ,תרגול יוגה ועוד. למעשה, הטנטרה עוסקת בחיים עצמם, ובהתאם לכך, נוגעת בכל האספקטים של החיים.

הטנטרה, מתייחסת, בין השאר, לאספקט הגופני-מיני של מעשה האהבה, כשער, דרכו ניתן לחוות הרחבת מודעות, צמיחה רוחנית ואפילו הארה.

הטנטריסטים, ראו באורגזמה שער רוחני רב עוצמה. הרי באותם רגעים ספורים של השיא המיני אנו מוצאים את עצמנו בתדר מדיטטבי גבוה ביותר: המחשבות נפסקות מאליהן, הזמן כאילו נעצר או נמתח לעד, תחושה של אינסוף, גבולות העצמי מתפוגגים יחד עם האגו, ואנו חווים פתיחה של הלב.

"מהמודרה", הוא המושג בסנסקריט, המתאר אורגזמה טוטאלית עם היקום:

2455684738מליון מיליוני פעמים עמוקה יותר,
מליון מיליוני פעמים גבוהה יותר, מהמודרה
היא אורגזמה טוטאלית עם השלם, עם היקום
היא הניתכות אל מקור ההוויה.

(מתוך שירו של טילופה)

התיאור מתאים בצורה מופלאה לתחושות אותן מתארים כאלו שעברו הארה, וגם להרבה מהמטרות אליהן שואפים מורים ותלמידים בזרמים רוחניים שונים.

מכאן, ברור מדוע בחרו הטנטריסטים להתמקד בהרחבה ובהעצמה של אותם רגעים חמקמקים, המטרה הראשונית היא לנסות ולהגיע להארה, אבל אם תוך כדי אפשר גם ליהנות..
אדרבא, למה לא?

הדרך המעשית להרחיב את רגעי האורגזמה, דורשת קודם כל להבין את המנגנונים והתהליכים שמתרחשים סביבה, לפני ואחרי. וזאת על מנת שנוכל לזהות בכל שלב ושלב איפה אנחנו נמצאים:
לא עוד עירור מיני שמסתיים בשפיכה ספונטנית, אלה תהליך מודע שבו אנו בעלי הבית!

אזהרה: החלק הבא לא מומלץ לכאלו ש"פרטים טכניים" עושים להם חום..

אם נתבונן היטב בתהליך, נגלה שהתהליך מורכב מארבע שלבים:

1. שלב העירור המיני- "חרמנות", שלב זה מתרחש רובו בראש שלנו, וכולל פנטזיות וריגושיות מינית.
2. שלב ההתענגות- מגע מיני או אוננות, שלב שבו אנו בונים את המתח המיני לקראת השלב השלישי-
3. שלב השיא- "גמירה", העונג מגיע למקסימום, השלב בו אנו זוכים ל"הארה" הרגעית..
4. שלב הפריקה- "שפיכה", שכוללת שפיכת נוזלי הזרע, ולרוב מובילה לסיום האקט.

מסתבר, שמשך הזמן הממוצע שלוקח לגבר "להשלים" הקפה בין ארבעת התחנות הללו, נמשך בין 2-5 דקות..
תוצאה מצוינת לכדור בסיס, אך עם תוצאה כזו במשחקי מיטה…מן הסתם תגיעו לתחתית הליגה.
אולם, למרות שזהו הסדר המקובל של הדברים, מסתבר שאין הכרח לשמור על הרצף של השלבים השונים. ויתרה מזאת, ניתן להפריד כל אחד מהשלבים לחלוטין מהאחרים.

כך לדוגמא, ניתן להגיע לשפיכה בלי גמירה, כלומר לדלג על שלב השיא ובמקרים מסוימים גם על שלב ההתענגות. (זה מה שקורה ב"שפיכה מוקדמת")
לחלופין, יש כאלו שלא מצליחים להתקדם מעבר לשלב ההתענגות, או שזקוקים לריגוש חזק מאוד כדי להתקדם לשלב השיא (נקרא "שפיכה מאוחרת" ולמרות שנשמע כיתרון, בעייתי גם הוא).

הטנטריסטים חיפשו דרך להגיע לשלב השיא בלי לשפוך, כלומר, לעצור את התהליך בין שלב שלוש לארבע.
היתרונות ברורים מאליהם: עם שלב השפיכה רמת האנרגיה המינית בגוף יורדת לקרוב מאוד לאפס. האורגזמה נפסקת, אנו מאבדים כמות עצומה של אנרגית חיים אותה אנו פולטים החוצה כתאי זרע.
היכולת שלנו לאהוב ולפתוח את הלב פוחתת בצורה משמעותית. למען האמת, כל מה שמעניין את הגבר הממוצע בשלב הזה, זה להסתובב ולישון..

בואו נדמיין לעצמנו, שאנו מסוגלים למשוך את שלב ההתענגות כרצוננו, להגיע לשלב השיא כשנחליט, ולחזור חזרה לשלב ההתענגות, סתם כי בא לנו ..ואז לחזור לשיא וחוזר חלילה. כמו טיול רגלי של יום שבת בפארק הירקון.
או במילים אחרות, לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה!

נשמע כמו פנטזיה פרועה? בטקסטים הטנטרים העתיקים תוארו הטכניקות השונות ליישום בדרך ציורית, ואפילו פיוטית ואילו הידע המעשי,היה עובר ממורה לתלמיד בצורה אישית.
כיום בעידן שבו הידע הוא נחלת הכלל, ניתן ללמוד את הטכניקות ממקורות רבים ומגוונים: החל מספרים בתחום, מאמרים באינטרנט, או דרך מורה השולט בתחום.

בעזרת תרגול נכון, התמדה והדרכה, ניתן להגיע לתוצאות מדידות תוך זמן קצר יחסית. וגם כאן , חשוב לא להיצמד לטכניקה או שיטה מסוימת,אחרת, המטרה מתפספסת. מילת המפתח היא אמונה. וידיעה שהדבר אפשרי.

ברגע שהשליטה בטכניקה הושגה, נפתחת הדרך לעבודה העיקרית: העלאת האנרגיה המינית והתמרתה במעלה "החליל הפנימי", (אותו ערוץ אנרגטי המחבר בין צ'אקרת הבסיס לצ'אקרת הכתר). ואז, השמיים הם הגבול..

הבטתי בא. שנראה די אבוד, בדל הסיגריה הכבוי בפיו, עלה בי חשד עמום שלמרות מאמצי הפדגוגים, לא הצלחתי ממש להגיע אילו.

homeלאחר שתיקה ארוכה אמר:
"יענו, גומרים, אבל לא שופכים ?"
חייכתי לעצמי.
מוכשר הבחור, הבין את הפואנטה צ'יק צ'אק.

"אבל" מלמל א. "תכלס, איך עושים את זה? "

למאמר ההמשך "אז איך עושים את זה תכלס? "

בחזרה לדף המאמרים