כאבי ביצים

בן 25 אין בעיות בריאותיות (לפי הביקורת האחרונה)
אז אני אלך ישר לעניין:

מתרגל לבד
ואני הגעתי לרמה שאני די "עושה אהבה עם עצמי"
ממש נהנה וחוה ממש חושניות כימעט "נשית" הייתי אומר.
אני עובר את סף ה20 דק' של תרגול עצמי שמחקרית מראה שאם גבר מסוגל לשחק עם עצמו מעבר ל20 דק' ללא פליטה אז גם במישגל עם אישה לא תהיה לו בעיה להחזיק מעבר לזמן הרגיל שלו.
הבעיה שלי היא זו: כל דק '20+- אני נותן לזיקפה להיחלש וגם מתרגל סידרה של כיווצים (נעילת הכח אם מישהו מכיר)
ונותן לזיקפה להירגע אחרי 4-5 דק' אני מתחיל שוב.

כשסיימתי אני יושב כ15 דק' רגוע וללא זיקפה ומתרכז על ניסיון ל"משוך" את התמצית מאיזור האשכים לאיזור הפרניאום ועצם הזנב.

עם כל זאת בין חצי שעה לשעה לאחר התרגול מתחילים לי כאבים חזקים באשכים.
זה לא!! הכי נעים בעולם ורציתי לקבל חוות דעת של מומחים:האם יש דרך להימנע/לפתור את הבעיה?,האם הבעיה נעוצה בתרגול לא נכון?,האם זה טבעי ועלי רק להמשיך לתרגל וזה יעלם?,והאם יש סכנה כלשהי?.
בנוסף רציתי לקבל עצה לגבי תדירות תרגול(בהנחה שאני מתרגל נכון),כלומר האם לתרגל כל יום,פעמיים בשבוע,פעם בחודש ואם כן כמה זמן 20דק' 40 60?

בתודה מראש
erosenin


 

תשובה

erosenin יקר

ראשית, אני מתנצל על התגובה המאוחרת
אני מקווה ש"כאבי הביצים" נרגעו מאז…

ממה שכתבת, נראה שאתה מתרגל ברצינות רבה ובעיקביות.
אין ספק שהתרגול משפיע עליך במשורים רבים ,כולל במישור הפיזי.

"כאבי הביצים", מיוחסים בתרגול הטנטרי לאנרגיה מינית ש"נתקעת" באשכים.
כלומר, האנרגיה המינית, שאמורה לעבור התמרה ולעלות לצ'אקרות עליונות,
מצטברת (בחלקה או ברובה) בצ'אקה הראשונה-
או יותר נכון, במקרה של כאבי אשכים- בחלקה הקידמי של צ'אקרה זו.

(ישנם מתרגלים, שחשים חוסר נוחות וכאב בעצם העצה (סאקרום)
מה שמלמד על "תקיעות" בחלקה האחורי של הצ'אקה הראשונה.)

אם אני מבין נכונה ממה שכתבת,
אתה נמנע מחווית האורגזמה.
כלומר, אתה "לא גומר".

סביר להניח שזה אחד הגורמים לכאב.
ולכן רצוי לעדן את התרגול עד למצב של אורגזמה טנטרית.
(שים לב, שאורגזמה אינה שווה לשפיכה.)

התרגול הטנטרי מציע טכניקות להפריד בין השניים-
כך שהאנרגיה המינית תתפזר בגוף-
בעוד שתמצית החיים- הזרע, ישאר בתוך הגוף בלי להפלט.

סביר, שכאשר תשלוט הטכניקה זו, יעלמו הכאבים.

במידה ואתה עדיין אינך שולט בטכניקה במלואה,
ניתן להמשיך ולתרגל את "המשיכה" כפי שאתה מתרגל אותה.

במידה ומופיע כאב וחוסר נוחות,
קיים תרגיל שנועד לפזר את האנרגיה התקועה באזור:

1. עמוד זקוף, וודא כי כפות הרגליים מקבילות.
2. השתרש לאדמה, חוש את החיבור לאמא אדמה דרך כפות הרגליים והירכיים.
3. ודא כי הברכיים כפופות מעט, על מנת לאפשר תנועת אגן חופשית וזרימת אנרגיה.
4. עצום את עינך, הקשב לרגע קט לנשימה, ללב ומצר את תנוחת הגוף הנוחה לך.
5. בדוק אם יש איזור בגוף שזקוק ל"תנועה" (מלבד איזר האגן) ומתח אותו מעט.
6. החל להניע את האגן קדימה ואחור. יחד עם נשימה מלאה: שאיפה- אגן לאחור. נשיפה- אגן קדימה.
7. מקד את הנשימה באשכים, דמיין כיצד הנשימה מרחיבה ומכווצת את האיזור, וכיצד האנרגיה העודפת מתפזרת בגוף.
8. בזמן השאיפה- כווץ את איזור הפרינאום ובנשיפה- שחרר והרפה.
9. התמקד בהרפיה, בנשיפה, ובחוסר העשיה, יותר מאשר בטכניקה של התרגול. הישאר לא "ממוקד מטרה".
10. המשך בתרגיל מס' דקות. יתתכן ובתחילה תחוש כאב מוגבר- במקרה כזה האט את הקצב של התנועה/נשימה.
11. לאחר תרגול שכב ללא תנועה על גבך למספר דקות, רוקן את הראש והקשב לתחושות הגוף. עודד תנועת אנרגיה מעלה ומטה מאזור הפרינאום.

בהצלחה
סוג'יי