העולם כבר לא מפחיד / מרסלה

סוף שבוע אחד, כל כך הרבה חוויות, כל כך הרבה אהבה

יש הרבה מאוד דברים שאני רוצה לכתוב, לשתף. אבל עוד לא, עוד מעט

בינתיים, רק אגיד שהיום אני קמה עם חיוך, עם עיניים שמחות. אני שרה ורוקדת כל היום. הגוף שלי מרגיש מלא אהבה, רוצה לתת את האהבה הזאת כל הזמן, לכולם. אפילו בוקר טוב נחמד בעבודה מחזיר לי מבט של אהבה שממלא אותי שוב ושוב

הכאב הלך ממני

הפחד הלך ממני

אני מרגישה בטוחה, העולם כבר לא מפחיד
סוג'יי, אני עוד לא יכולה לבטא במילים את עוצמת האהבה שקיבלתי ממך, זה עוד יגיע. בינתיים, תודה על האהבה האינסופית שנתת, לרפא את הכאב העמוק שלי, לגרש את העצב, הבכי. נתת לי כלים מאוד חזקים להמשיך ולבנות את הדרך שלי

למורן ולכל האנשים שהיו איתי בסוף השבוע, תודה! האהבה שהענקתם לי חיזקה אותי, היום אני קורנת, יפה, אוהבת. תודה לכולכם, אתם אצלי, עמוק בלב, בבטן

ולבסוף, אריה, אני כל כך מתגעגעת לגונג שלך שבישר לנו שצריך לקום, לחזור לסוג'יי, למורן ולקבוצה. היה לך תפקיד קשה ולא נעים, והחזקת אותו בהרבה אהבה. תודה לך!

בוקר מיוחד לכולם

הלילה ישנתי. ישנתי רגועה מאוד.

קמתי מרוקנת, קצת חששתי שאני מתחילה לרדת מהפסגה שבה הייתי

יצאתי החוצה, לשמש. נשמתי. נשמתי את השמש לתוכי. הרגשתי אותה ממלאה אותי בחום והתחלתי למלא את עצמי מחדש. טוב לי

אני כל הזמן משחזרת מה עברתי בסדנא. היו דברים מאוד מאוד קשים מבחינתי. היה תהליך חזק, בונה ומחזק

היום טוב לי

יש משפט אחד שמלווה אותי כל הזמן:

קדש את הרגע

אני מנסה ליישם אותו. לא תמיד מצליחה, אבל זה המשפט שמחזיק אותי, מאוד מאוד חזק

אני אוהבת את כולכם

מרסלה