אגלה לך את הסוד / פברואר 2014

"לעיתים אנו מגלים שקיימים צדדים רבים בנו, בבן הזוג, בהתבוננות שלנו על יחסים וביחסים עצמם , כמובן.

צדדים שלא חקרנו עדיין, צדדים שהתגלו והשתנו עם השנים.."(סוג'יי- מתוך מאמר)
הוא כנראה לא ציפה להכיר את הצד הזה שבי –

"זכיתי" ספרתי לו בהתרגשות, והעיניים שלי נצצו ונראה כי אפילו לרגע אחד הוא סונוור מהם והסיט מבטו (אולי בשביל לבדוק שהדבר הקטן והקופצני הזה זה באמת אני ).

ועוד לפני שהספיק לשאול, אני מרגישה שהנשימה שלי עוד רגע מגיע אל קיצה…" אני הולכת מחר להופעה של אדם!"

שקט. מהתרגשות וקונפטים שככל הנראה סבבו בתוך ראשי ובכמה רבדים אנרגטיים מסביבי, אין התרחשות בצד השני.

אז אני ממשיכה לגולל את הסיפור- עניתי על חידון באיזה עיתון אינטרנטי, קבלתי הרגע מייל (ממש לפני שהרמתי את הטלפון להזמין כרטיסים..שזה הכי גורל משמיים שיש) וכן. יש לי כרטיס להופעה.

נראה לי שזה הזמן לווידוי – הסתובבתי אי שם בשנות השמונים עם בנדנה אדומה על היד וקול צרוד שמלווה אותי ומחכה שיגלה לי כבר את הסוד או שלפחות ימצא מוצא למצב הזה שאני הופכת קסטות בטייפ ומנסה להקליט את התקליט החדש.
"זה תהליך מרפא והדרגתי, בו אנו מוותרים על דפוסים ישנים שאינם משרתים אותנו עוד

ונפתחים אל הבלתי נודע, המסתורי והנחשק."

(סוג'יי – מתוך מאמר)
עוד לפני שזכיתי, חברה ספרה לי שהיא הולכת והזמינה גם אותי. אני בתוכי קצת התביישתי.

זה פוגש אותי לפעמים בחיים. הדפוס הזה של ה"ביישנות", והמקום של "להראות בסדר" מול כל העולם.

(מי אמר שליטה?!) לעיתים הוא כל כך חזק ומוביל אותי, עד שאני שמה לב שדאגתי לכולם ולכל מסביב, אך לא לעצמי.

ואני רואה אותו כשהוא בא. הוא ברור ונוכח. ויש תמיד עוד עבודה לעשות…

אז הלכתי לשחרר דפוסים ישנים. משהו שעוד בער בי והיה זקוק לשחרור. הלכתי להיות גרופית של אדמ – והפעם עם מטרה!

אני על הבמה אליו עולה! נהנתי כל כך מההופעה הזו. ממש שחררתי דפוסים של שליטה ונפתחתי אל מקום חדש וקסום שבי, מקום שלא דופק חשבון, שקופץ ורוקד, וזוכר (מסתבר) את כל המילים, ושרה גם עם זיופים.

הייתם צריכים לראות אותי (יש סרטים מרשיעים). אני לא האמנתי על עצמי. שוב הוכיח לי הגוף ואנרגיית החיים שיש לו זיכרון פנומנלי, והוא חש את ההתרגשות הזו של הילדה שבי שמחכה לראות אותו בהופעה ובפינה לחתימה…

כך החלטתי בספונטניות של רגע אחד שאני באמת חופשיה להיות ולעשות.

"אנרגיית הקונדליני, אנרגיית החיים, פורצת ונעה בתוך הגוף ומאפשרת לכל תא ותא לחוש

את הזרימה בעוצמה מלאה בחיות.ניתן לתעל אותה בפשטות, ללא כל יומרנות ומטרות נשגבות, דרך תנועה.

לשים מוזיקה, לעצום עיניים ופסוק לנוע…"

(מורן- מתוך מאמר)

ובאמת – נתתי לעצמי מקום. רקדתי , קפצתי, השתוללתי .

לקחתי לחברה שלי את היד ובהדרן מבלי לחשוב פעמיים (גם לא על הסרטונים המפלילים שצלמו החוגגים), מצאתי את עצמי ממשיכה לקפץ לידו על הבמה מול 600 איש, לשיר בהנאה ולהסתנוור מעצמי.

נתתי לו חיבוק ענק ואמרתי לו תודה שמבלי שידע, הגשים לי חלום ילדות וסגר מעגל. כדי שאוכל לשחרר, להשתחרר ולצאת הלאה אל מקום מסתורי חדש. מאז אותה זכיה והופעה בלתי נשכחת , נרשמתי ועניתי עוד על כמה חידוני מוזיקה משעשעים. מי יודע, אולי אני בתקופה של זכיות טובות 🙂